באופטיקה קוונטית, נדרש לייצר פוטונים בודדים. ניתן לעשות זאת בתהליך (Spontaneous Parametric Down Conversion( SPDC. בתהליך זה נפלטיםזוגות פוטונים השזורים בתדר. שזירה זו מחייבת סינון ובכך איבוד של חלק ניכר מהפוטונים הנפלטים.
מחקר זה בא להגדיר את מרחב הפרמטרים הקובעים את מידת השזירה, המשפיעה על יעילות המערכת. על סמך מודל התאבכות הסתברויות בגביש BBO, נבנתה בשפת Python סימולציה של תהליך SPDC מסוג 2 ונבחנה השפעה של פרמטרים נסיוניים על השזירה. השזירה אופיינה על ידי אקסצנטריות והטיה במרחב של הספקטרום הדו־פוטוני. נמצא כי רוחב הקרן ואורך הגביש משפיעים על ההטיה, אורך הגביש משפיע על האקסצנטריות, ורוחב הספקטרום של קרן הלייזר הנכנסת משפיע על שניהם.
ניתן להסיק כי אפשר לשלוט על השזירה ולצמצם אותה משמעותית על ידי אופטימיזציה של הפרמטרים הנסיוניים, ובכך להעלות את יעילות המערכת. ממצאים אלה עשויים לקדם משמעותית את המחקר הנסיוני באופטיקה קוונטית.