לפני 3 עד 16 מיליון שנים חוו סלעי החתרורים תופעה יוצאת דופן של חשיפה לחום גבוהה ולחץ נמוך (התמרה), עקב שריפה ספונטנית של חומר אורגני. בחלק מהקירטון המותמר נוצרו פריזמות (Columnar joints) שהם מערך של סדקים בסלע בהם מופיעות מנסרות ארוכות ומשושות. בכדי לבחון מה משפיע על היווצרות הפריזמות ולהבין את השוני בגודלן, אפיינו את ההרכב הכימי, המינרלוגי והערכים האיזוטופים של פריזמות בגדלים שונים. האיפיון הכימי והמינרלוגי מראה שרוב הפריזמות מורכבות מקלציט, וסביב הנקבובים נמצאו שאריות חומר אורגני. המדידות האיזוטופיות (δ13C = -15.9‰ VPDB בממוצע) מראות שבתהליך ההתמרה הייתה השפעה של מרכיב קל איזוטופית על הערכים המקוריים של קלציט השוקע בים (δ13C = 0‰ VPDB). חישוב החלפת הפחמן בסלע (תהליך רה - קרבוניזציה) בעזרת מדידות האיזוטופים מעיד על איבוד נפח של 9% - 12%. תוצאה זאת נתמכת גם מחישובי הבדלים בנקבוביות (10% - 14%). התוצאות שהתקבלו מלמדות שהיווצרות הפריזמות הקירטוניות הייתה בעיקר כתוצאה מאיבוד נפח ולא בעקבות קירור הדרגתי כמו בסלעי בזלת. אנו למדים שאיבוד הנפח יכול להשפיע על גודל הפריזמות המתקבלות.