האדם הניאנדרטלי והדניסובני הם בני מיני האדם הקרובים ביותר לאדם המודרני (ה-Homo Sapiens) מבחינה אבולוציונית, וככל הנראה גם מבחינת כישוריהם הקוגניטיביים והמוטוריים. שני המינים נעלמו ללא סיבה ברורה לפני כ40,000 שנים, באותה תקופת זמן שהאדם המודרני הגיע לאזוריהם. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחפש סימנים לשוני גנטי בינם לבין האדם המודרני ולזהות את השפעתם הפיזיולוגית. במטרה לזהות מוטציות נקודתיות, נסקרו ונחקרו גנומים של מספר שלדים - שלושה ניאנדרטליים, אחד דניסובני, ואחד של האדם המודרני – מכמה אזורים ויבשות שונות, אשר הושוו אחד לשני ולגנום הייחוס של האדם המודרני. מרבית הגנים שנמצאו מועשרים במוטציות מול האדם המודרני, הינם חלק מקומפלקס MHC-II במערכת החיסונית, האחראי על הצגת אנטיגנים לתאי T-helper לשם הפעלתם. ממצאים אלו תומכים בהשערה כי מינים אלו התפתחו אבולוציונית בהתאם לפתוגנים הנפוצים בסביבתם ומעלים את ההשערה כי חלק מהסיבות להכחדתם מקורן בהפצת פתוגנים אליהם לא היו מותאמים, על ידי האדם המודרני.