מחקר זה מבקש להתחקות אחר האידיאולוגיות המרכזיות המשוקעות בסיפורי המקרא ועוסקות ביחסי אדם וסביבה. בעוד שהאידיאולוגיה הדומיננטית המעצבת את יחסי אדם-סביבה בתרבות המערבית היא אנתרופוצנטרית, כלומר מציבה את האדם במרכז, הרי שקריאה פרשנית באחדים מסיפורי המקרא מעלה שקיימות בהם שלוש גישות שונות בנוגע ליחסי אדם-סביבה: גישה אנתרופוצנטרית (האדם במרכז), גישה אקוצנטרית (המערכת האקולוגית במרכז) וגישה תיאוצנטרית (אלוהים במרכז). מחקר פרשני זה מציע זיהוי וניסוח ראשוני של אידיאולוגיות אלו ובכך מתווה דרך חדשה לקריאה אקולוגית בסיפורי המקרא, אשר מצויים בתשתית התרבות הפילוסופית והאתית המערבית. קריאה כזו חשובה במיוחד לנוכח משבר האקלים, שתובע מאיתנו שינוי אידיאולוגי-תפיסתי ביחסינו אל הסביבה במטרה לצמצם את הפגיעה במשאבי הטבע. קריאה אקולוגית בסיפורי המקרא מאפשרת פתח לשינוי תודעתי ביחסי אדם וסביבה בעולמנו.
.jpg)