השטח האפור בפגיעות מיניות הוא מרחב ביניים בין מגע מיני הנתפס כלגיטימי לבין מגע מיני הנתפס כפגיעה מינית. זהו שטח שכיח, מתעתע ובעל פוטנציאל פגיעה שאינו מוגדר באופן ברור. מטרת המחקר היא להמשיג את השטח האפור על פי תפיסות התלמידות, התלמידים וצוותי חינוך, וכמו כן להבין כיצד לדעתם יש לנהוג לאחר מקרה פגיעה שנמצא בשטח האפור. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים כמותניים וקבוצות מיקוד ונותחו באופן סטטיסטי ותמטי, בהתאמה. מהממצאים עולה כי התלמידות מסווגות מקרים בשטח האפור כחמורים יותר מהתלמידים. בכל הקבוצות דנו בתחושת הנפגעת, גבולות ההסכמה והרצון ובסוג מערכת היחסים. בנוסף, ניתנה משמעות לסוג ומידת הלחץ שהופעלה על הנפגע או הנפגעת. מקבוצות המיקוד עלה כי על מערכת החינוך להגיב חינוכית וטיפולית למקרים אלה. מסקנות המחקר עשויות לתרום לתהליך חינוכי להגברת המודעות, בניית פרוטוקול התמודדות, להכשרות צוותים ולמענה טיפולי.
