מעט ידוע על גבולות היכולת של בעלי חיים ללמוד קטגוריות של צלילים, וכן על תהליך ושרשרת עיבוד המידע בקליפת המוח השמיעתית Auditory Cortex (AC) .
מחקר זה נעשה בשני שלבים, כאשר בראשון נבדקה תגובה התנהגותית של עכברים לגירויים שמיעתיים שונים ונמצא שהעכברים למדו להכליל את החוקיות הקטגורית שנלמדה, משמע הם ביצעו תהליך למידה שמיעתי חדש. בשלב השני, בבדיקת הקשר של קליפות המוח הקדמיות (Frontal Lobes) FC עם ה- AC.
השערת המחקר היתה שמידע שמיעתי הנלמד והבא לידי ביטוי בהתנהגות יגיע מהאזורים השמיעתיים אל האזורים הקדמיים, אשר יתרגמו אותו בסוף לפעולות. מטרת המחקר היתה לאתר קשרים אנטומיים בין ה- AC ל- FC בעכבר. תוצאות המחקר הראו שאזור ה- AC מעביר מידע בעיקר ל- Orbitofrontal cortex . בנוסף, נמצא שתחנת העיבוד הגבוהה בהיררכית התחנות השמיעתיות(TeA), שולחת יותר אקסונים אל ה- Orbitofrontal בהשוואה לשאר התחנות השמיעתיות.
מהממצאים נראה שעכברים מצליחים ללמוד להבחין בין שתי קבוצות גירויים ושקיים קשר בין ה-TeA לבין ה-FC . ניתן להסיק שה- TeA חשוב בתהליכי למידת הקטגוריות השמיעתיות ויכול לשמש כתחנת עיבוד מרכזית בתווך שבין הגירוי הנקלט לבין התגובה ההתנהגותית של בעל החיים לגירוי.
