פולימרים רגישים לגירוי אנזימטי הינם מושא מחקר בתחום שילוח התרופות, היות שישנן מחלות, כמו סוגים מסויימים של סרטן, המאופיינות בביטוי יתר של אנזימים. מהפולימרים האלה מייצרים נשאי תרופות, שמשחררים את תכולתם בסביבה הרוויה באנזים שמזוהה עם המחלה. עבודתנו עסקה בחקר השפעתו של הסידור המרחבי של נשאים פולימריים כאלה על קצב שחרור המולקולות הכלואות בהן. הוכנו נשאים בשני סידורים מרחביים שונים, הידרוג'לים בבלוקים, וסיבים מיקרומטרים, שניהם הכילו מולקולות צבע המדמות תרופה. ההבדל הבולט בין הנשאים השונים הוא הסידור המרחבי, ובפרט היחס בין שטח הפנים לנפח. הנשאים הוכנסו לסביבות עם ריכוזי אנזים שונים ונמדד שחרור הצבען באמצעות ספקטרופוטומטר. התוצאות הראו התאמה בין ריכוז גבוה של אנזים לקצב שחרור גבוה. בנוסף, מערכות הסיבים התאפיינו בקצב שחרור גבוה באופן מובהק ממערכות הג'לים. הפרוייקט הינו חדשני וראשוני בתחום שילוח התרופות לאיברי מטרה, מציג כיצד שימוש מושכל בנשא התרופה, הפולימר, יכול להגביר את יעילותה.