רפואת החלל שואפת לשמור על בריאותם של האסטרונאוטים בתנאי השהות בחלל ובכללם מיקרו-כבידה וחשיפה לקרינה. תנאים אלו גורמים לשינויים במערכת החיסונית אשר עלולים לפגוע ביעילותה ובהגנה על הגוף מפני זיהומים. מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד משפיעה המיקרו-כבידה על קליטת גלוקוז לתאי מערכת החיסון בהשוואה לכבידת כדה"א. ההשערה היתה כי אחד הגורמים לפגיעה בתפקוד של תאי מערכת החיסון בחלל היא ירידה ביכולת לקלוט גלוקוז כדי לייצר אנרגיה.
במחקר, נמדדה קליטת אנלוג הגלוקוז 2-NBDG וחומרים אחרים בתרביות תאי מערכת החיסון ברמות כבידה שונות. כדי לדמות רמות כבידה נמוכות נעשה שימוש בסימולטור מיקרו-כבידה, התאים מוינו ע"י FACS ופליטת האנלוג נמדדה ע"י קורא צלחות כאשר נמצא כי המיקרו-כבידה הפחיתה את ספיגת 2-NBDG ב-30% באחד מסוגי התאים. ממצאים אלו מראים שמיקרו-כבידה משפיעה על ייצור האנרגיה בתאים מסוימים, ועלולה לסכן את יכולתה של מערכת החיסון להילחם בזיהומים בחלל.
